דיון סוער בבג”ץ הקנאביס הרפואי; החלטה סופית בתוך שבוע
בתום דיון סוער שנערך הבוקר קבעו שופטי בג"ץ כי החלטה סופית תינתן עד יום ראשון הבא. השופטים רמזו כי ייתכן ויורו למשרד הבריאות להאריך את תאריך היעד של הטמעת הרפורמה ברבעון נוסף.
הבוקר (א’) התקיים בבית המשפט העליון בירושלים דיון סוער בעתירת מטופלי הקנאביס הרפואי נגד משרד הבריאות, בדרישה לעצור את רפורמת בתי המרקחת ולהורות למדינה להבהיר, לראשונה, על איזה בסיס מדעי נקבעו הנהלים החדשים, כמו גם להתייחס לשורת טיעונים על מחסור, עליית מחירים חדה, פגיעה ברצף הטיפולי ועוד.
השופטים לא נתנו צו ביניים או החלטה סופית כלשהי, אך הורו למדינה לספק הסברים, בתוך כשלושה ימים. לאחר מכן, עד יום ראשון הבא, ביהמ”ש ייתן החלטה. עם זאת השופט חנן מלצר ביקש מהצדדים לבדוק אפשרות להגיע לפשרה עוד קודם לפסק הדין, ורמז למשרד הבריאות על אפשרות לדחיית המועד הסופי להטמעת הרפורמה ברבעון נוסף, כלומר עד 30.3.2020 במקום עד 31.12.19 כפי שנקבע עד כה, או אף יותר מכך.
בתום הדיון התחוללה מהומה מחוץ לאולם הדיונים כשהמשנה למנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ איתמר גרוטו, נכנס לעימות צעקות קולני מאוד מול המטופלים על שאלת ביטול חלק מהזנים – שהיווה חלק משמעותי בדיון עצמו. לטענת גרוטו לא היתה פסילת זנים וכל הזנים זמינים כיום, בעוד המטופלים טענו כי אכן היתה פסילת זנים. גרוטו טען שהמטופלים הטעו את השופט והויכוח הוביל לצעקות, בסופו נאלץ המשנה למנכ”ל משרד הבריאות לרדת בליווי אבטחה לקומה תחתונה.
עיקר הדיון התמקד כאמור בסוגיית הזנים באסדרה החדשה, כמו גם בהחלטת החברות “קנדוק”, “IMC” ו”בטר” להודיע בשבועות האחרונים, על דעת עצמן ובאופן חד צדדי על העברתם של אלפי מטופלים בניגוד לרצונם לאסדרה החדשה ואל בתי המרקחת – כל זאת למרות שמשרד הבריאות קבע כי הדבר יעשה רק ב-31.12.19. בדיון אמר גם נציג משרד הבריאות כי החברות עשו זאת באופן חד צדדי, מבלי לעדכן, ובעקבות כך גם התנצלו לבסוף. “טוב שהן מתנצלות, אבל מה קורה בסוף,” תהה השופט מלצר.
עו”ד מרים בריינין, המייצגת את עמותת המטופלים יחד עם עו”ד יסמין מזרחי, הסבירה כי “בשבועיים האחרונים הודיעו 3 חברות – ‘IMC’, ‘קנדוק’ , ‘בטר’ כי הן מפסיקות לספק קנאביס באסדרה הישנה ומעבירות את המטופלים לבתי המרקחת – זאת למרות הארכה מנהלית שניתנה עד סוף השנה. יש איזון רפואי של מטופלים שנפגע. להגיד למטופל להתנסות במוצרים מסוג אחר אפילו חודש אחד זה גיהנום עבורו. בעקבות העברת 10,000 מטופלים לחברות שונות, המטופלים יצאו מאותו איזון. כשמטופל מקבל התקפים אפילפטיים יומיים בגלל שינוי זנים זה בעייתי מאוד. הטיפול בקנאביס הוא אינו טיפול רגיל. לרוקחים ניתנה סמכות לשנות את אופי הטיפול. בנוסף, הרופאים אינם חתומים על הרישיונות הללו. המתודה הקלינית לטיפול, ‘הספר הירוק’, שנויה במחלוקת. יש רופאים שמעידים על בעיה במתודה הקלינית עצמה”.
השופט מלצר אמר בסיכום: “אנחנו מבקשים שעד יום רביעי יובהר לנו מה נעשה עם 3 החברות שלא הצטרפו לעתירה – ‘קנדוק’, ‘בטר’, ‘IMC’. דבר שני: מה המחשבות שלכם לגבי הארכת התקופה. שלישי: בנושא של הגבלת המחיר, מה עמדתכם בעניין הגבלת המחיר, והדבר הנוסף הוא סל התרופות, וקביעת מועד לכל זה. יש בעיה בטבלת ההמרה שגורמת לפסילת חלק מהזנים. בנוסף איך אתם ערוכים למצב של עשרות אלפי עתירות. את כל זה תגישו בבקשה עד יום רביעי. ביום חמישי תהיה אולי אפשרות לעותרות להשיב, ובתקווה שביום ראשון או עוד קודם תהיה החלטה סופית שלנו”.
עוד בטרם כניסת השופטים לאולם החלו צעקות מצד חולים שמילאו את האולם. עיקר הביקורת הוטחה במנהל היק”ר יובל לנדשפט, מנסח הרפורמה, שהגיע גם הוא למקום יחד עם המשנה למנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ איתמר גרוטו. השופטים ציינו בפתח הדיון: “אנחנו לא שוללים את הרפורמה לחלוטין, אבל יש בעיה בהליך המעבר. צריך לסדר את זה כך שלא יימצא אדם אחד שייפגע מהמהלך. העותרים רוצים להחזיר את המצב לקדמותו, ויש מצד שני דברים טובים ברפורמה”.
השופט מלצר פנה אל משרד הבריאות ואמר: “מה נקבע לבסוף עם הדיון של ועדת המחירים? אמרתם שהיא תתכנס בשבוע שעבר. תבדקו ותגידו – היא התכנסה או לא התכנסה. המחירים האמירו, אתם מודים שהמחירים האמירו. יש כאן כשל שוק מובנה. כשעושים רפורמות, התקופות הכי רגישות הן תקופות המעבר. אם אתם הולכים לאסדרה שהופכת את זה לדמוי תרופה, אז למה לא להכניס את זה לסל התרופות. בהנחה שהרפורמה היא חיובית, בתקופת המעבר יש המון שאלות שלא נתתם עליהן את הדעה. אי אפשר להגיד מצד אחד שמתייחסים לזה כמו תרופה, אבל מבחינת הסל זה לא תרופה. איננו שוללים את הרפורמה, רק רוצים שהיא תעבוד, ושעד כניסתה לתוקף שלא יהיה אדם אחד שייפגע – לא רק רפואית אלא גם מבחינת עליית המחירים, זה בלתי אפשרי. אם לא מכניסים לסל התרופות צריך להגביל את המחיר. אי אפשר להשאיר את זה ככה. גם נושא תופעות הלוואי הוא עניין חשוב.”
עו”ד ערן רוזנברג מהפרקליטות, המייצג את משרד הבריאות, הסביר כי “אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של המעבר בין הרפורמה הישנה לחדשה, ואין צורך בהארכות נוספות. יש הארכה מנהלית עד סוף דצמבר כדי לאפשר לספקים ולמטופלים להיערך לאסדרה החדשה. יש כ-60 אלף מטופלים מתוכם 30 אלף כבר קיבלו מרשמים”. עוד הוא ניסה להסביר כי משרד הבריאות הגיע להחלטה לאשר אספקה בבתי מרקחת של קנאביס שלא עומד בתקן (NON-GMP). “מחסור במלאי בבתי מרקחת יכול להיגרם בגלל שלמישהו יש אינטרס שיהיה מחסור,” אמר. לגבי המחירים אמר: “ההחלטה טרם נתקבלה, עד היום היה תת-תמחור. כשנשאל לגבי תופעות הלוואי השיב: “כל פעם מציגים טענות אחרות. כל המטרה של הרפורמה היא להגיע למצב של תהליך שבסיומו לא יהיו תופעות לוואי. בעולם הישן המטופל לא ידע איזה רכיבים יש בקנאביס. יש למעלה מ-400 רוקחים שהוכשרו עד כה. המתודולוגיה הקלינית ואמות המידה הן המסד של הרפורמה שהתכלית שלה היא להביא מוצרים טובים כדי להקל על המטופלים. בעבר היו המון קיצורי דרך. אנו מתכוונים לעולם שהופך להיות מדיקלי. מי היה מאמין שיהיו בבתי המרקחת מוצרים ולידיים שעומדים בתנאים של תרופות.”
השופט חנן מלצר הקשה על עו״ד רוזנברג ונזף בהתנהלות משרד הבריאות לכל אורך הדיון. “אם מישהו לא יהיה מרוצה מהסירוב הוא יוכל לפנות לביהמ”ש. בהנחה שזה יקרה זה יוביל ל-15 אלף תיקים בביהמ”ש,” אמר. לגבי ההחלטה של משרד הבריאות למכור מוצרי NON-GMP בבתי מרקחת אמר השופט: “הייתי מצפה שתעדכנו אותנו על זה מראש. זה לכאורה נוגד את מהות הרפורמה של אספקה לפי תקנים. זה נראה לא ריאלי שתספיקו לסיים את התהליך עד 31.12.19. מדוע שלא תדחו את תאריך היעד ברבעון נוסף? אתם יוצרים לעצמכם מצוקה, של צוואר בקבוק, שהיא פשוט לא ריאלית. זה מגביה את המחירים. יש גם בעיה ארגונית של טיפול ב-60 אלף איש, זה לא פשוט. אתם מלחיצים את עצמכם.”
פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות: “יש שלוש קבוצות מטופלים. הקבוצה הראשונה היא כאלו שמחזיקים רק ברישיון בתי מרקחת, כלומר כאלו שהצטרפו אחרי ינואר 2019. הקבוצה השנייה זה אנשים שיש להם את שני הרישיונות – אחד במודל הישן ואחד של בתי המרקחת. בנוסף יש קבוצה של כ-30 אלף מטופלים שיש להם רישיון רק לאסדרה הישנה, שהוא בתוקף עד 31.12.19. אנחנו מנסים להסב גם אותם לבתי המרקחת בימים אלה. שולחים להם בימים אלה טופס למעבר. המטרה היא שאף אחד מהם לא יצטרך לראות רופא”. לגבי הוספת הקנאביס הרפואי לסל התרופות אמר גרוטו כי “זו בעיה, בטח עבור כל ה-60 אלף, אבל אולי אפשר יהיה לעשות זאת עבור חלק מההתוויות”. עוד הסביר: “ישבנו עם חברת בטר ברגע ששמענו על הפריצה, והמטרה היתה לוודא שהמלאי מספיק. הם הציגו את המלאי ויש להם מלאי מספק עד דצמבר לפחות, לכל הסוגים שהם מייצרים. אנחנו הבטחנו שמוצרי האסדרה הישנה, יכולים להגיע לבתי המרקחת. אנחנו מעדיפים שהמוצרים יגיעו לבתי המרקחת.”
יובל לנדשפט הסביר לשופטים כי טבלת הקטגוריות החדשה מכילה את כל הזנים, וזכה לתרעומת מצד הקהל. “הטבלה היא טבלת קטגוריות,” אמר. ‘זן’ זה שם מסחרי. הנכון לומר הוא ‘קו גנטי’. חילקנו את הקוים הגנטיים ל-12 קטגוריות. לכל קטגוריה נכנסים עד עשרות זנים”.
עו”ד יסמין מזרחי, המייצגת את העמותה בעתירה, הציגה מנגד לשופטים את טבלת ההמרות שניסח משרד הבריאות, וטענה כי ישנם זנים שהיו באסדרה הישנה ואינם עוד באסדרה החדשה. השופטים ביקשו מלנדשפט שיסביר להם מדוע יש פער כזה, אך הוא התעקש שאין כל פער. בתום הדיון ביקשו כאמור השופטים שבתשובה הכתובה יציין משרד הבריאות כיצד והאם מכילה טבלת הקטגוריות את כל הזנים מהאסדרה הישנה.
“משחקים פה בחיי אדם ובצורה מאוד מסוכנת המנותקת מהמצב הרפואי, הרצף הטיפולי – טענות שכבר העלנו בדיונים קודמים,” אמרה עו”ד מזרחי. “המדינה הפרה את ההבטחה המנהלית שלה. אנחנו מבקים שהאסדרה הישנה תמשיך. יש כשלים ברפורמה ועל כן צריך לעצור את הרפורמה. מי שחותם על המרשמים זה מנהל היק”ר יובל לנדשפט, שהוא רוקח ולא רופא. זו עבירה על פקודת הרופאים. עד היום לא ראינו על איזה מומחים נשענת המדינה. אנחנו הצגנו מומחים”.
השופט מלצר הסביר לעו”ד מזרחי כי הוא לא ייתן צו סופי לביטול הרפורמה בשלב זה, אלא אולי צו ביניים כלשהו. לצורך כך ביקש לדעת למה לדעתן צריך לחזור לאחור ולא להטמיע את הרפורמה. לצד זאת ביקש להציג פתרונות מבוקשים עבור תקופת המעבר.
עו”ד רועי בלכר, המייצג את חברת “תיקון עולם”, סיפר כי במרץ 2019 לא התקבלו הרישיונות לחברה, בגלל קושי שקשור לבעל השליטה. “לבסוף משרד הבריאות נתן הארכה של רישיון הפעילות כבר מספר פעמים. אנחנו מחזיקים ברישיון עד 31.12.19. לא יצאנו נגד הרפורמה. המשמעות האופרטיבית של הרפורמה היתה שבעל השליטה שלנו מאבד את הבעלות על החברה. אבל זה כבר קרה, אני מניח שזה יסתיים בשבועיים הקרובים.”
עו”ד טל פרגון, המייצג את חברת “בזלת”: “בקצרה עמדתנו היא שיש לאפשר למשרד הבריאות להמשיך ולהטמיע את הרפומה בשוק עד השלמתה. הקשענו עשרות מיליוני שקלים. 40 מיליון ש”ח הושקעו רק בהקמת המפעל ן-54 מיליון בסך הכל. לגבי הרפורמה עצמה: המצב שהיה לפני הרפורמה היה בלתי סביר. בהסתמך על האסדרה נאלצנו להעלות את המחירים.”
עו”ד פלוג, המייצג את התאחדות הרוקחים: “ביום רביעי בערב אספנו קבוצה של בעלי בתי מרקחת, שעדכנו כי החלה להגיע סחורה שהיא NON-GMP. עדיין חסרים חלק מהמוצרים אבל בעיקרם הם מסופקים. חלק מהחובה של הרוקח היא לשנות כמויות ומינונים של תרופות בהתאם למלאי. המלאי הסתדר חלקית. עוד אין אספקה של מוצרי GMP אבל יש מלאי של NON-GMP. לנו אין בעיה עם קביעת פיקוח מחירים”.
עו”ד רועי פדל, המייצג את חברת “שאיפה לחיים”, אמר: “דברים אולי עלולים להישמע אחרת, אבל אנחנו לא נגד המטופלים, לא נגד העותרת. הקשיים שחבריי דיברו עליהם הנובעים מחבלי לידה הם קשיים שצריך לטפל בהם. אין אף מטופל שצריך להיפגע, אבל העתירה לא יכולה להיות מוגשת בשמם של 60 אלף מטופלים. רובם של המטופלים שלנו, 12 אלף מטופלים, מרוצים מהאסדרה. נשמע מחברותיי שהמעבר נכפה על מטופלי תיקון עולם, אבל העובדה היא שלהיות מטופל של חברת ‘שאיפה לחיים’ אינו דבר מחייב, הם רשאים לעבור לכל חברה אחרת. המחסור בשוק הוא זמני, חלק גדול ממנו נובע עקב היעדר האפשרות של תיקון עולם לספק. יש פחות חומר. דבר נוסף הוא שמטופלים רבים התרגלו לזנים שסיפקה תיקון עולם. בחודש ספטמבר חברת שאיפה לחיים תספק 75,000 מוצרים לכ-25,000 מטופלים. כושר הייצור יעלה ויגבר מדי חודש. בשנת 2020 כושר הייצור שלנו יהיה גדול פי 10 כך שהמחסור יסתיים בשבועות הקרובים. לגבי חומרי ההדברה: על העובדה שאין קשר בין הטענות לרפורמה, לא נכביר מילים. מפי חקלאי שמגדל קנאביס כבר למעלה מ-12 שנה: אין אפשרות לגדל קנאביס בהיקפים תעשייתיים ללא חומרי הדברה בכלל. חומר ההדברה האורגני שנעשה בו שימוש בתחילת הדרך נספג בתוך הירק או הפרי. לגבי המחירים: עם עליית כושר הייצור, המחירים יוכלו לרדת, זו הערכה שלנו. לדעתנו יש לקבוע התערבות של ועדת סל הבריאות, להגביל את שולי הרווח של בתי המרקחת, והדרך השלישית היא פיקוח מחירים.”
עו”ד המייצג את ארגון הרוקחים: “אנחנו רואים עצמנו כפטרון כי אנחנו יזמנו אותה לפני שנים רבות. צריך להפריד בין העניין הזמני לבין השאלה העקרונית. האופציה של להחזיר את האסדרה הישנה לא עומדת על הפרק. לגבי החשש מזליגת מוצרים: הרפורמה החדשה נותנת את הסמכות לחלוקת המוצרים בבתי מרקחת, באופן מפוקח. ארגון הרוקחות קרא להכליל את הקנאביס בסל התרופות.
